#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1. מה מברך הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל?<br>2. האם יברך על נסי אביו ועל נסי רבו?<br>3. האם מברך על נס שנעשה לאדם מסויים, כגון יואב בן צרויה וחביריו, ואדם שנקדש בו שם שמים כגון חנניה מישאל ועזריה?<br>4. מה הדין נס שנעשו לשבט שלם?	"1. ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה. וזה דוקא בנסי כל ישראל, אבל בנס לאדם יחיד שנעשו לו אינו צריך לברך [רק הוא עצמו]. <br>2. לא נפשט. <br>3. לפי גירסת החרדים - נפשט - שמברך. ויש גרסאות אחרים בראשונים. <br>4. למ""ד  כל שבט ושבט נקרא קהל [לגבי פר העלם דבר של ציבור, שמביאים אם חטא הקהל ע""פ הוראת ב""ד] - צריך לברך. למ""ד כל השבטים קרויין קהל - אין צריך לברך."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/הרואה/דף פו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. מה צריך שיהא בכל ברכה?<br>2. האם צריך לומר ""אתה""?<br>3. אלו שבחים מותר לומר בשמו""ע?<br>4. היכן מצאנו בפסוק שאסור להוסיף על שבחו של הקב""ה?<br>5. ""מי ימלל גבורות ה'"", מי הוא זה?<br>6. מה הפשט בפסוק ""מי ימלל גבורות ה'""?<br>7. איך צריך לומר שם ה' בברכות?"	"1. רבי זעירא ורבי יהודא בשם רב - כל ברכה שאין עמה מלכות אינה ברכה. הטעם - רבי תנחומא - ""ארוממך אלהי המלך"". <br>2. רב - צריך. שמואל - אינו צריך. <br>3. רבי יוחנן ורבי יונתן הלכו לעשות שלום בעיר אחת בדרום, ומצאו שם חזן שאמר ""האל הגדול הגבור והנורא האביר והאמיץ"" ושיתקו אותו. אמרו לו אין לך רשות להוסיף על מטבע שטבעו חכמים בברכות. <br>4. רב הונא בשם רב הפסוק ""שדי לא מצאנוהו שגיא כח"", שלא מצינו כחו וגבורתו של הקב""ה. רבי אבהו בשם רבי יוחנן - ""היסופר לו כי אדבר כי אמר איש כי יבולע"", אם בא אדם לספר גבורותיו של הב""ה מתבלע מן העולם. <br>5. רבי שמואל בר נחמן - כגון אני וחברי, שדורש מי ימלל גבורות ה', ישמיע כל תהלתו - מי שיוכל להשמיע כל תהלתו הוא ימלל.<br>6. רבי אבון - יעקב כפר נבורייא בצור - ""לך דומיה תהלה אלהים בציון"" סמא דכולא משתוקא [הדבר הכי טוב לשתוק, וזה הכוונה מי ימלל, כלומר, תשתוק], משל למרגלית שאין לה ערך, כמה שתגיד אתה ממעט מערכו. <br>7. תני - הפותח בה' וחותם בה' - הרי זה חכם. באלקים וחותם באלקים - הרי זה בור. באלקים וחותם בה' - הרי זה בינוני. בה' וחותם באלקים - הרי זו דרך אחרת [- מינות]."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/הרואה/דף פו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שאלות של מינים ותשובת רבי שמלאי למינים ולתלמידים:<br>1. כמה אלוהות בראו את העולם?<br>2. למה כתוב ""נעשה אדם בצלמינו כדמותינו"", בלשון רבים?<br>3. ""אל אלהים ה' אל אלהים ה' הוא יודע"", נכפל שלשה שמות כאילו ח""ו יש ג' אלים?<br>4. ""אל אלהים ה' דיבר ויקרא ארץ"", נכפל ""קל אלקים""?<br>5. ""כי אלהים קדושים הוא"" קדושים לשון רבים?<br>6. ""מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו""?"	"1. אמר להן - ולי אתם שואלין לכו ושאלו את אדם הראשון, שנאמר ""כי שאל נא לימים הראשונים וגו'"" לא כתוב שם ""אשר בראו אלהים אדם על הארץ"", אלא כתוב ""למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ"". וזה שכתוב ""בראשית ברא אלהים"" ""אלקים"" בלשון רבים, אבל כתוב ""ברא"" בלשון יחיד. ואמר ע""ז רבי שמלאי, שכל מקום שפרקו המינין תשובתן בצידן.<br>2. אמר להן - לא כתוב ""ויבראו אלהים את האדם בצלמם"" אין כתיב כאן אלא ""ויברא אלהים את אדם בצלמו"". לתלמידים ענה - לשעבר אדם נברא מן העפר וחוה נבראת מן אדם, מאדם ואילך בצלמינו כדמותינו, אי אפשר לאיש בלא אשה ואי אפשר לאשה בלא איש, אי אפשר לשניהן בלא שכינה. <br>3. אמר להן - לא כתוב ""הם יודעים"", אלא כתוב ""הוא יודע"". ולתלמדיו ענה - שלשתן שם אחד, כמו שאומרים ""בסילייוס, קיסר, אגוסטוס"", ששלשתם תוארים לאדם אחד.<br>4. אמר להן - לא כתוב ""וכי דיברו ויקראו"", אלא כתוב ""דבר ויקרא ארץ"". ולתלמידיו ענה - שלשתן שם אחד, כמו שאומרים ""ואמנון, בניין, אריכטיקנטן"", והכוונה לאותו אדם.<br>5. אמר להן - לא כתוב ""קדושים המה"". לתלמידיו ענה - כרבי יצחק - שהקב""ה קדוש בכל מיני קדושות, רבי יודן בשם רבי אחא - הקב""ה ""דרכו בקדושה, דיבורו בקדושה, וישובו בקדושה, חשיפת זרועו בקדושה, נורא ואדיר בקדושה"". דרכו בקדושה - ""אלהים בקודש דרכך"". הילוכו בקדושה - ""הליכות אלי מלכי בקודש מושבו"". בקדושה - ""אלהים ישב על כסא קדשו"". דיבורו בקדושה - ""אלהים דיבר"". חשיפת זרועו בקדושה - ""חשף ה' את זרוע קדשו"". נורא ואדיר בקדושה - ""מי כמוכה נאדר בקודש"". <br>6. אמר להן - סיום הפסוק יוכיח, שלא כתוב ""כה' אלהינו בכל קראינו אליהם"", אלא ""בכל קראינו אליו"". לתלמידיו ענה - קרוב בכל מיני קריבות."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/הרואה/דף פו		
